מחר יום חדש

אז היה לי יום גרוע בעבודה, לא גרוע. מעליב, מתסכל ומייאש והגעתי הביתה עם תוכנית ברורה לאחה"צ רגוע ושליו. אם צריך עוד קצת מסך אז יהיה עוד קצת מסך...

שיתפתי את הילדים שהיה לי יום קשה ושנעלבתי אבל הכי חשוב שאני יודעת באמת את האמת. והם הקשיבו, שאלו שאלות ואפילו חיכו בסבלנות לכולבו.

אבל.... אז....

לשחר נשפכה הקערה עם המנה חמה שהוא קנה בכולבו וכל הריצפה מנה חמה והילד כועס, מתוסכל ובוכה שהלכו לו 4 ש"ח מהתקציב ואיזה באסה שהמנקה לא היתה כי עכשיו הריצפה לא ממש נקייה (לא יודעת אם הייתי מגיבה בשלוות נפש אם באותו היום היתה המנקה)...

לעמית נכנס משהו לעין והוא לא הפסיק לבכות וסגר את העין ופשוט רק רציתי לדעת מה לעשות איתו ומה לעשות בשביל שהיום הזה יגמר בשלום.

והנה... השעה תשע וחצי, אני אחרי הכנת תיקי אוכל, כוס יין ומחר... מחר יום חדש!!

ולא. זה לא היה ערב נפלא ומושלם שבו אני מתעלה על עצמי פעם אחר פעם. היו בו צעקות, היה בו חוסר סבלנות, היה בו אותי.

בתוך כל המהומה שמחתי על הרגע הזה ששמתי אותי, את עצמי במרכז. עכשיו אני. גם לי יש ימים רעים. אלו הם החיים ואתם ילדים יקרים ומופלאים שלי מספיק חזקים בשביל לשרוד ובעיקר בשביל להבין את זה.

מחר יום חדש...