התקציב

אני מכירה את התחושה הזו שהחולצה בחנות מחייכת אליי, אני מחייכת אליה אבל זה לא הזמן הכלכלי הנכון לקנות אותה...

סוף החודש הגיע ואיתו ירידת האופוריה של (רוב) ילדיי בנוגע לתקציב החודשי שיש להם בכולבו ותחילת בדיקה מה ניתן לקנות עם 70 אגורות..

כל אחד מילדיי מקבל באחד לכל חודש 35 ₪ והם ראשיים לעשות בהם (כמעט) כל מה שהם רק רוצים. הם יכולים לקנות משהו מאוד יקר, הם יכולים ללכת לכולבו כל יום, הם יכולים לפנק חברים, מה שהם רוצים!

והנה מגיע סוף החודש והלחץ...הלחץ מורגש...

שני: רונה, בבקשה, את תהיי מלכה אם תתני לי 2 ₪.

שירה: אמא, אני רוצה לעשות איתך הסכם שלום תמורת 20 ₪. את נותנת לי 20 ₪ ואני עושה לך שלום...

שחר: רונה פליז, אני אתן לך גם כשיגמר לך...

ורונה? רונה עפה על עצמה, לה נשארו 6 ₪ שלמים בזמן שאחרים סופרים במקרה הטוב אגורות... והיא? היא לא מתכוונת לחלוק אותם עם אף אחד וכנראה שגם לא בעד הסכם שלום אמיתי...

לאורך הימים מתנהלות אחת לכמה זמן שיחות, כדאי לי? שווה לי? כמה ימים עוד נשארו? מתחילים חישובים מתמטיים... אם אני קונה עכשיו את הממתק הזה, כמה עוד יישאר לי?.

כל חודש נראה אחרת. הם לומדים מטעויות, הם שוכחים מהטעויות ולומדים שוב. גאים בעצמם שהם מתאפקים, לומדים מיקוח עם האחים שלהם ו/או איתי. אחת לכמה זמן, בעיקר שכבר לא נשאר... המבט מוסת לחבר אחר, משפחה אחרת... שם מעבר לאופק... שם מותר 50 ₪ לחודש, לפעמים גם 80 ₪... אני לא יודעת אם זה נכון, זה בכלל לא ענייני והמשפט אותו משפט... כל משפחה וההתנהלות שלה. בבית שלנו.... והם כבר משלימים לבד את המשפט...

מפח הנפש שהם חווים מידי פעם כשנגמר להם התקציב כבר באמצע החודש מחזק אותם. הם לומדים לעמוד מאחורי הבחירות שלהם, לקחת אחריות אמיתית, לפעמים אפילו לומדים לפרגן לאחים שלהם (שלהם נשאר), לפעמים אפילו זוכים לנחמה מצד אח/ אחות שקונים להם משהו על חשבונם.

כשהם במפח הנפש שלהם, אני לא אזכיר להם את כל הפעמים שניסיתי לסמן להם – עצרו!, אני לא אגיד להם שזו הבעיה שלהם ושעכשיו יתמודדו, אני בטח לא אקנה להם עוד משהו (מקסימום מוכנה פעם אחת להשלים שקל אחד בלבד אם זה יכול לעזור במשהו), אני רק אחבק אותם ואגיד להם שאני זוכרת היטב את אותה הפעם שכל כך, כל כך רציתי משהו ולא היה לי מספיק כסף בשבילו. אני אגיד להם שאני באמת יודעת כמה זה מבאס ומתסכל, אני אגיד להם שהם מדהימים שהם מתמודדים עם זה כמו אלופי העולם ושעוד X ימים חודש חדש...

בתחילת החודש אבדוק איתם, אם הם זוכרים מה היה בחודש הקודם, איך הם רוצים להתנהל בחודש הזה, אבדוק איתם אם הם צריכים סימנים בדרך או שהם מסתדרים לבד ובעיקר אני יעוף עליהם שהם התגברו, הרימו את הראש למרות הקושי ושאני סומכת עליהם הכי בעולם.

מצב תקציב:

שחר: 0

שירה: 0

שני: 0

רונה: 2.50

מזל שנשארו רק עוד שלושה ימים...